רקע כללי
טטובו (Tetovo), עיר בצפון מערב מקדוניה הצפונית הצופה על פיסגת ההר הידוע בשם "כובעו של הכומר" (Popova Shapka) המשמשת בעונה כנקודת יציאה לסקי. אוכלוסיית העיר מונה כ- 55 אלף תושבים והיא מיושבת ברובה על-ידי תושבים ממוצא אלבני.
ההתיישבות המשמעותית המתועדת באזור מיוחסת למאה ה-12 או ה- 13. האגדה מספרת שבישוב התגורר גבר צעיר ואמיץ בשם Hiteto שגרש מהיישוב את הנחשים שהפריעו לבני האדם ובתמורה גמלו לו התושבים וקראו לישוב על שמו "הישוב של Hiteto" או במקדונית Hitetovo. עם השנים השתנה השם לשם הנוכחי-Tetovo.
בזמן השלטון העות'מאני נקראה העיר Kalkandelen, בתרגום חופשי מטורקית "חודר השריון", כדי לציין ולהוקיר את חרשי המתכת ויצרני כלי הנשק שהתגוררו בישוב ושהעיר התפרסמה בגינם.
בעת ההיא הייתה העיר חלק ממחוז קוסובו של האימפריה והעיר תמכה בשאיפות העצמאות של האלבנים. בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה האזור עבר לשליטתה של סרביה ובהמשך העיר הייתה חלק מהפדרציה היוגוסלבית, במסגרת הרפובליקה הסוציאליסטית של מקדוניה.
מעת לעת לאורך שנות קיומה של הפדרציה היוגוסלבית היו ניסיונות התקוממות של המיעוט האתני האלבני באזור, בשאיפה להתנתק מיוגוסלביה ולהתחבר לאלבניה או לחבל האוטונומי של קוסובו (לימים כידוע, הקוסוברים התנתקו מסרביה והפכו לישות עצמאית בחסות האו"ם).
בשנת 1990 כאשר הפדרציה היוגוסלבית התפרקה, צעדו אלפים מתושבי טטובו בדרישה להתנתקות מיוגוסלביה והתחברות עם אלבניה הריבונית. המתיחות האתנית באזור גהתה ובשנת 2000 פרצה התקוממות מזויינת באזור. כעבור מספר חודשים, הושג הסכם בחסות ארצות הברית, והאיחוד האירופי וב – 13 לאוגוסט 2001 נחתם הסכם אוכריד אשר עיקריו הם הגדרתה של מקדוניה כמדינתם הרשמית, הן של הרוב המקדוני והן של המיעוט האלבני. ההסכם הביא לכך, שנעשו שינויים מרחיקי לכת בחוקה המקדונית, שינויים המעניקים שוויון לאלבנים במערכות השלטון והחקיקה, מגדיר את השפה האלבנית כשפה רשמית לצד השפה המקדונית, בכל אותם אזורים שבהם יש אוטונומיה למיעוט האלבני (למעשה ההחלטה הייתה כללית יותר ונגעה לכל מיעוט אתני שמהווה 20% או יותר מהאוכלוסייה אולם, הגדרה זו מתאימה רק למיעוט האלבני שמהווה כ 25% מהאוכלוסייה במקדוניה) , שימוש בסמלים אלבנים לאומיים (למשל הנפת הדגל האלבני) ועוד. מצד שני, המיעוט האלבני וויתר על דרישותיו להתנתק מהמדינה המקדונית ועל שאיפותיו להצטרף לאלבניה.
העיר טטובו נמצאת במרחק של כ – 50 ק"מ מהבירה סקופיה (פחות משעה נסיעה ) וניתן לשלבה גם במסגרת טיול יום לקניון מטקה שיסתיים בטטובו או גם בנסיעה חזרה לסקופיה. לחילופין, ניתן לשלב ביקור בעיר בנסיעה מסקופיה לאגם ולעיר אוכריד.
היכן לבקר
המסגד המצויר
המסגד המצויר, ידוע גם בשם המסגד של הפאחה, נבנה במאה ה – 15. במאה ה- 17 הייתה שריפה גדולה בטטובו שכילתה את המסגד. במאה ה – 19, בפקודת השליט המקומי הפאחה עבדולרחמן שוקם המסגד והמראה הנוכחי מיוחס לאותה התקופה. המבנה נראה חדש היות והמבנה עבר רסטורציה בסוף המאה ה- 19, סוף המאה ה- 20 ולאחרונה בשנת 2012. המסגד עצמו נמצא על גדות נהר הפנה (Pena), הגישה אליו קלה וניתן למצוא חניה בסביבה.
רצוי להגיע לביקור בזמן שלא מתקיימת בו תפילה, כדי לאפשר התרשמות מהמבנה מבפנים ומבחוץ. הביקור מותנה בתשלום תרומה של כ- יורו לאדם (נכון ל מאי 2022).
מבנה המסגד הוא מלבני ומעליו מתנוסס צריח (מינרט). החצר מוקפת חומה נמוכה ובתחומי המתחם נמצא גם את המאוזולאום שבתוכו קבור מייסד המסגד, ואת המזרקה המשמשת לצורכי הרחצה הטקסית של המתפללים בטרם כניסתם למסגד לתפילה.
המבנה עצמו, מבחוץ ומבפנים מעוטר בפרסקאות בסגנון אומנותי עות'מאני מאוחר של המאה ה- 19 שהושפע מאומנות הבארוק האיטלקי ששיגשג באותה תקופה וששימש לעיטור מבני ציבור ומבני דת.
הפרסקאות כוללים תיאורים צבעוניים עשירים, שאינם אופייניים למסגדים, של פרחים וצמחיה, של חפצי חן, של נופים ומקומות (vedute) ושל ערבסקות. על הרקע הצבעוני העשיר מתבלט ה"מחרב" (mihrab) (הגומחה הפונה לכיוון מכה) וה"מינבר" (minber) (המקום ממנו נושא האימאם את דרשתו ביום שישי), שעשויים משיש לבן בוהק.
בקומה השנייה, ממוקמת "עזרת הנשים" ה"מכפיל" (mahfil) המאפשר לנשים לראות, מבלי להיראות (מטעמי צניעות). הכניסה לעזרת הנשים היא בגרם מדרגות עץ חיצוניות ותלולות בפינת המבנה, מימין לכניסה.
Arabati Baba Bektasi Teke
לא רחוק מהמסגד המצויר, ליד בית הקברות המוסלמי שבשולי העיר, נמצא Arabati Baba Bektasi Teke. זהו מרכז איסלאמי של המסדר הבקטאשי הסופי . Teke, זאת המקבילה הדרווישית של מנזר וזהו קומפלקס ששימש למדיטציה. המרכז במתכונתו הנוכחית נבנה בסוף המאה ה 18 ושימש עד לתחילת המאה ה 20 (ליתר דיוק עד 1912, סוף עידן העות'מאנים במקדוניה). מאותה העת, הדרווישים עזבו את מקדוניה ונמלטו לאלבניה ומקומות אחרים. הרכוש הולאם על-ידי המדינה בעידן הפדרציה היוגוסלבית אולם, כעת חלקים ממנו הוחזרו למסדר הבקטאשי.
במקור, המרכז הוקם על-ידי Ali Baba בשנת 1538. עלי באבא, היה גיסו של הסולטן העות'מאני סולימן המפואר והוא החליט לפרוש מחיי היום יום החילוניים ולהתרכז בהתבוננות רוחנית, מה שהוביל אותו להתרכז במדיטציה ובענף המיסטי של האיסלאם (הסופיזם). הסולטן שכעס על החלטתו של עלי באבא כינה אותו "טיפש" ואמר לו:
“If you will be a sersem (fool), then go".
כתוצאה מכך, הוא נשלח על-ידי הסולטן למקום לא חשוב בשולי האימפריה, לטטובו ושם הוקם המרכז. כך, גם דבק בעלי באבא הכינוי : Ali sersem baba
כיום, המרכז אינו פעיל והוא מאוכלס על-ידי דרוויש יחיד. אדם מרשים, גבוה ובעל זקן ארוך, הדרוויש שמח לעשות לנו סיור בחצר וגם להסביר לנו את עיקרי המשנה הבקטאשית שבבסיסה הרמוניה, שיוויון ואהבת הזולת.
הדרוויש סיכם לנו את "עץ המשפחה של האיסלם", מימי מוחמד, הפיצול של הסונים והשיעים, זרמים באיסלם ומקומם של הבקטאשים. הוא אינו דובר אנגלית אלא מקדונית, הוא מדבר מהר ואני עשיתי ככל יכולתי לעשות תרגום סימולטני לחברי הקבוצה. לא אחטא לאמת אם אומר שהבנתי את עיקרי הדברים אבל לא את כל הדקויות.
קירות החדר שבו התארחנו לקבלת ההסבר מעוטרים בתעודות הוקרה ובצילומים של מבקרים חשובים, מה שמעיד על חשיבות המקום בעיני סלבריטאים וראשי מדינות.
כאמור, המקום היום אינו משמש למטרתו הרוחנית המקורית ואולם הוא בהחלט מקום ששווה ביקור. הדרוויש מסביר הפנים העניק ורד מהגינה שבחצר, לכל אחת מהגבירות בקבוצה שהשתתפו בסיור. היות וביקרנו בשלהי חודש מאי הוורדים מסוג "Damascena" - ורד דמשק פרחו והדיפו ניחוח משכר של וורדים, מה שלא תוכלו להריח בוורד שקונים אצלינו בחנות פרחים.
השוק בטטובו
השוק בטטובו נמצא בשדרות המרשל טיטו פינת רחוב אלברט איינשטיין, ליד מלון Mercure,שבו התאכסנו. השוק מקורה, מסודר ונקי. חוץ מפירות וירקות ניתן למצוא שם גבינות צאן, קטניות, תבלינים ודברים לבית - הכל במחירים שווי נפש. מחוץ לשוק מתקיים גם מסחר ב"משק חי" – עופות (תרנגולים ותרנגולות בצבעים שונים, אווזים וכד'), טלאים, גדיים וארנבות.- בהחלט שווה ביקור.
לסיכום
עיר רגועה ונעימה לביקור. אבל, בבלקן כמו בבלקן, האזור הוא כמו גחלים לוחשות המכוסות בחול. המתחים האתניים על רקע לאומי ורקע דתי קיימים ומרוסנים אבל בעיניי, הסכם אוכריד כמוהו כהחלטה היסטורית שבמהותה הצהרה: "אם לא נהיה תלויים האחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני".
אז יאללה, סעו לטייל כשעוד אפשר. מי יודע מה יילד יום.
מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?
השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר
Comments