לא, לא התבלבלתי. כרתים היא לא חלק מחצי האי הבלקני. אבל, כרתים היא חלק מיוון ולכן החלטתי לשתף אותכם ברשמיי מטיול נהדר שעשיתי לאחרונה בכרתים.
קצת היסטוריה
לכרתים היסטוריה מרתקת ולכן בכל רחבי האי ניתן למצוא ממצאים ארכאולוגיים המיוחסים לשרידי ארמונות, מקומות פולחן, מבני ציבור וערים המשויכות לתקופה המינואית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הונציאנית והעות'מנית.
האי כרתים הוא האי הגדול באיי יוון ושטחו כ 1/3 משטחה של ישראל (כ 8,300 קמ"ר). אוכלוסיית האי כ- 650,000 תושבים (נכון לשנת 2005) ולפחות 50% מהם מרוכזים בעיקר בצידו הצפוני של האי בערים Heraklion, Rethymno, Hania, Agios Nikolaos. השאר מפוזרים במרכז האי ובצידו הדרומי בעיירות קטנות וכפרים.
משערים שהאי כרתים הוא מקום מוצאם של הפלישתים וזה גם מוזכר מפורשות בתנ"ך בספר צפניה, פרק ב': " הוֹי, יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם--גּוֹי כְּרֵתִים; דְּבַר-יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ, מֵאֵין יוֹשֵׁב".
הזיקה של תושבי כרתים ליוון מקורה במאה ה 19, עת תושבי האי מרדו בשלטון העות'מאני ששלט באי במקביל למלחמת השחרור של יוון מהשעבוד הטורקי. אותו מרד דוכא ביד קשה אולם, לאורך כל המאה ה 19 ועד לתחילת המאה ה 20 המשיכו המקומיים להתמרד ובחסות המעצמות האירופאיות הגדולות בריטניה, צרפת, איטליה ורוסיה הושגו הסכמים שלבסוף הבטיחו אוטונומיה למקומיים אולם, במסגרת האימפריה העות'מנית. רק בשנת 1908 החלו בכרתים בצעדים מעשיים לאיחוד עם יוון ומדינות אירופה הכירו באיחוד של כרתים עם יוון בשנת 1913, לאחר מלחמות הבלקן.
כמו בעוד מקומות ברחבי הבלקן, היכן שהאימפריה העות'מאנית שלטה, התבסס האסלאם במאה ה 17 ורק במאה ה 19 המירו תושבים רבים את דתם בחזרה לנצרות. המרחב הכפרי בכרתים הוא ברובו נוצרי אולם, בערים נותרו מסגדים במרחב העירוני, עדות להשפעה ארוכת השנים של העות'מנים.
בזמן מלחמת העולם השנייה נכבש האי על-ידי הצבא הגרמני לאחר 10 ימי קרבות קשים והוא שימש את הגרמנים לאבטחת קווי האספקה של המערכה באפריקה. האי שוחרר רק בסיומה של המלחמה בשנת 1945.
כשיוון נכבשה על-ידי גרמניה הנאצית היא חולקה לשלושה אזורים: אזור בשליטת האיטלקים, אזור בשליטת הבולגרים ואזור בשליטה ישירה של הגרמנים. כרתים הייתה שייכת לאזור שבשליטת הגרמנים. במאי 1944 רכזו הגרמנים את מרבית יהודי כרתים (276 תושבים מתוך 284) ויחד עם לוחמי מחתרת יווניים שבויים הם הועלו על אוניה שהייתה אמורה להפליג לנמל פיראוס. הבריטים שזיהו את הספינה בטעות כספינה גרמנית הטביעו את הספינה וכך הקיץ הקץ על קהילת כרתים.
ההווה
כיום, עיקר הפעילות הכלכלית באי מתבססת על חקלאות (גידול זיתים) ושירותי תיירות.
אפשר לחלק את התיירים המגיעים לאי לשתי קבוצות עיקריות:
- התיירים שמאכלסים את החוף הצפוני מ Hania במערב ועד Agio Nikolaos במזרח.
- התיירים ששוהים בצד הדרומי הצופה לאפריקה והים הלובי.
בצד הצפוני, מלונות רבים, ריזורטים מפוארים ואטרקציות תיירותיות רבות כולל פארקי מים, שווקים, חיי לילה פעילים, חופים שטופי שמש ומים צלולים. הטיסות בעיקרן נוחתות בשדה התעופה המרכזי שב Heraklion אולם, לאחרונה החלו מהארץ גם טיסות לשדה התעופה שב Hania.
בצד הדרומי, גם כן מלונות וריזורטים אולם, בשכיחות נמוכה יותר. לעומת החוף הצפוני המיושב בצפיפות יחסית, החוף הדרומי הוא הרבה פחות מאוכלס וגם הרבה פחות מפותח. כתוצאה מכך, יש פחות תיירים ולא נדיר למצוא את עצמך נוסע בכבישים הרריים מבלי לפגוש נפש חיה לאורך קילומטרים רבים. כל שנותר הוא לעצור בצד הדרך לפתוח את חלון המכונית, להקשיב לזמזום הדבורים, צרצור הציקדות ולהתבסם מריח הטימין הנישא באוויר.
Triopetra
בעבר, טיילתי כמה פעמים בצד הצפוני והפעם, יחד עם כמה חברים המעורים היטב בכרתים, יצאנו לטייל בצד הדרומי. התמקמנו ב Triopetra בפנסיון קטן ובסיסי ומשם יצאנו לטיולים בסביבה או שסתם התבטלנו בחוף הים, מודדים את המרחק מקו הגאות לטברנה ובחזרה, פעמיים ביום.
השם Triopetra , על שם שלשת הסלעים החודרים לים ושעוצבו על-ידי כוחות הבליה והכליה של הרוח והים.
Matala
כפר קטן השוכן בסמיכות לחוף מדליק הגובל בלגונה קטנה המוגדרת על-ידי סלעי גיר, שבתוכם נחפרו מערות. לפי המיתולוגיה היוונית, זאוס -אבי האלים מחופש לשור עלה כאן לחוף נושא על גבו את אירופה (האלה לא היבשת..). בעבר הרחוק, משערים שבזמן הרומאים וגם בתקופה הנוצרית המוקדמת שימשו המערות כמערות קבורה. אבל הפרסום העכשווי של Matala והאוירה שבה קשורים לוויב ההיפי של שנות ה-60 ו ה 70 של המאה הקודמת. במערות האלו התגוררו היפים שבאו לכאן לחוות חופש מוחלט ואוירה משוחררת. ניתן למצוא גם בחלק מהמערות וגם על הקירות בסמטאות שקרובות לקו המים ציורי קיר, גראפיטי ואומנות רחוב. בכל יוני, מידי שנה מתקיים כאן פסטיבל מוסיקה. בתקופת הקורונה הייתה הפסקה זמנית של אירוע זה אולם, השנה "החזירו עטרה ליושנה" והתקיים הפסטיבל העשירי של Matala. הכפר זכה לתשומת לב בתחילת שנות ה-70 כאשר ג'וני מיטשל הוציאה אלבום בשם "כחול", המתאר את הנסיעות ואת החיים ההרפתקניים של אמנים צעירים ושל מטיילים צעירים וחסרי דאגות שהתגוררו במערות בחוף. פסטיבל חוף Matala הוא אירוע בן שלושה ימים בהשתתפות אמנים יווניים ובינלאומיים ידועים למדיי. במשך שלושה ימים, הקהל מוזמן לחגוג את החיים בשירה וריקודים אינסופיים בחוף הים, לאורו של הירח המשתקף בגלים והמאיר את הסלעים הלבנים שבמפרץ הקטן. ההיסטוריה של הפסטיבל מתחילה באמצע שנות ה-60 בכפר נידח על חוף הים. צעירים הגיעו בחיפוש אחר של
שלום, שוויון וחופש. אנשים מכל העולם החלו להגיע. Matala ומערותיה הוצפו בצעירים, והם הסבו את המערות לבתיהם. הזמן חלף לו, העולם השתנה ו"ילדי הפרחים" הפכו לקפיטליסטים כמו הוריהם והקסם נמוג. חמישה עשורים לאחר מכן, אגודת התרבות המקומית בסיוע הרשויות המקומיות בסביבה החליטו להחיות את המסורת ולהפיח חיים במיתוס של "ילדי הפרחים".
באותו ערב שבקרנו במקום, הופיעה על הבמה המרכזית בחוף להקת קאברים של שירי החיפושיות אולם, לא פחות מהנה מזה היו ההופעות של הרכבים קטנים שהתמקמו בסמטאות של הרובע הנושק לקו המים. אותו רובע משופע במסעדות, בתי קפה, ברים וחנויות של שמאטעס שימושיים יותר או פחות. אז בין כוס בירה אחת לשנייה אפשר היה לשמוע מוסיקת רוק, בלוז, רגאיי ולחשוב לרגע שחזרנו אחורה בזמן לימים התמימים שלפני האינטרנט, הסמארטפון ושאר האמצעים הטכנולוגיים האנטי חברתיים בעליל.
Agios Pavlos
איזה חוף חמוד!. מפרץ קטן וחולי, מים צלולים ונעימים ונוף משגע. ממול, ניתן לראות את צמד האיים Paximadia אליהם ניתן להגיע בהפלגה של כ שעה וחצי . מומלץ להפליג לשם לארוחת BBQ (מאורגן על-ידי הקפטן של הסירה) רק בתנאי שהים שקט ואז ההפלגה נעימה ואפשר גם להנות מהחוף הסלעי של האי. בכל מצב אחר, החוויה יכולה להיות מפוקפקת.
בצידו הימני של המפרץ, ישנה טברנה המאפשרת תצפית מוצלת על המפרץ וארוחות קלות, משקאות קלים ואלכוהוליים ופינה להתרגעות. מבחינה קולינרית יש מקומות יותר מוצלחים בסביבה אבל, זאת בהחלט נקודה חביבה להיפגש על בקבוק בירה או יותר. בקצה הימני של החוף ישנן מדרגות שמטפסות על גבעה ומשם לשביל היורד למפרץ קטן סלעי וחבוי. העלייה והירידה בקצה השני קלים למדיי ובדרך רואים את התקמטות סלעי המשקע בצבעים של לבן, ורוד, חום וכל שביניהם. יש שם גם שביל המוליך מערבה לכיוון Triopetra, עובר דרך אדמה סלעית המשובצת בשיחי טימין הרוחשים דבורים והכל מדיף ריח חזק ונעים של פריחה בעונתה.
מהצד השני, תצפית יפה גם למפרץ של Agios Pavlos. בהחלט מקום ששווה ביקור. מומלץ.
Moni Arkadi
אני מאוד אוהב לבקר במנזרים. בדרך כלל מנזרים הוקמו במקומות מבודדים כדי לאפשר לנזירים להתרכז בעבודת האל ולשמר את אורח החיים הסגפני שלהם. הקידמה הפכה את המנזרים, לפחות באירופה ובמזרח התיכון להרבה יותר נגישים. משכך, איני מפספס הזדמנות לבקר במנזר כשהוא נקרה בדרכי. כך, גם אני מרגיש פתאום קירבה לבורא עולם.
למנזר ארקדי היסטוריה מעניינת. על-פי המסורת, נזיר בשם ארקדי ייסד את המנזר אי שם במאה ה- 13. יש גם השערות נוספות המייחסות את יסוד המנזר לקיסר ביזנטי בשם ארקדיוס, אי שם במאה ה-5. אין זה משנה ולעולם לא נדע את האמת ההיסטורית. מה שחשוב לדעת הוא, כי ממועד היווסדו ועד עצם היום הזה המנזר משמר את ערכי הנזירות. על יסודות המנזר העתיק נבנה המנזר הנוכחי, שחלק ממנו משויך למאה ה 16 וחלקים נוספים נוספו מאז ועד המאה ה 19. הכנסייה הראשית (הקתוליקון), הוקמה בסוף המאה ה 16 על יסודות כנסיה עתיקה מהמאה ה 13 והיא מוקדשת "לטרנספיגורציה (ההשתנות) של המושיע" וגם לשני הקדושים "סט. קונסטנטין וסט. הלנה". הבניין עצמו מרשים ביותר, נבנה בהשפעת הרנסאנס ומכיל גם עמודים בסגנון קורינתי ואלמנטים גותיים. בחוץ, הכנסייה מוקפת בחומה ובפרוזדורים לאורכם ממוקמים חדרי המגורים של הנזירים (חלקם משמשים היום כחנות מזכרות וכמוזיאון). בפנים, ניתן לראות איקונוסתזיס מרשים ביותר.
חשיבותו של המנזר כחלק מהאתוס הכרתני קשורה לטרגדיה שקרתה במקום ב 9 בנובמבר 1866, בימים של ההתקוממות נגד השלטון העות'מאני.
ב 8 בנובמבר 1866 הגיעו כוחות טורקיים עדיפים לקרבת המנזר. מוסטאפה פאשה שהיה נציגו של הסולטן בכרתים פנה במכתב למתבצרים במנזר ודרש מהם להיכנע לכוחות העות'מאנים אולם, הם סרבו. בתחילת הקרב התבצרו במנזר 964 גברים, נשים וטף. מתוכם, נהרגו 846 בקרבות או בפיצוץ מחסן אבק השריפה שהוצת על-ידי קונסטנטינוס גיאבודאקיס ("קוסטיס"). אותו קוסטיס הודיע על כוונתו לפוצץ את אבק השריפה למתבצרים ושאל מי מהם מעוניין לעזוב את המקום ולנסות להינצל אולם, הם נשארו במקומם וכך קרה שכאשר העות'מאנים פתחו בהסתערות הסופית על המבנה הפעיל קוסטיס את המטען וגרם לפיצוץ שהרג את המתבצרים וכ 1,500 חיילים עות'מאניים.
ההתאבדות ההירואית הזו של אנשים שהעדיפו למות מאשר להיתפס על-ידי האויב הפכה להיות סמל לנחישות הכרתנית ולשאיפה שלהם לחופש. התפרסמות האירוע ברחבי אירופה גררה תגובות מצד מנהיגים שונים ולוחמי חופש דוגמת גריבאלדי.
במתחם המנזר ניתן לראות את המבנה חסר הגג שבו חסו המתבצרים ושם ארע הפיצוץ המכריע. בקצה המבנה דולק נר תמיד וקיים שלט המנציח את האירוע. מחוץ למנזר, במקום ששימש בעבר כטחנת קמח נמצא מבנה הנצחה המכיל את שרידיהם של חלק מהלוחמים שנהרגו באירוע הטראגי.
הקומפלקס כולו מטופח מאוד ומכיל גם מוזיאון קטן שבין שאר המוצגים שלו דוגמאות של ספרי קודש שהועתקו על-ידי הנזירים בעת העתיקה, בטרם הגיע הדפוס לעולם וגם עבודות רקמה בחוטי כסף וזהב של בגדי פולחן שנתפרו על-ידי אומנים נזירים. מומלץ ביותר.
Spili
ספק כפר ספק עיירה, Spili נמצאת בדרך מ Rethymno לחופים הדרומיים בכלל ולכיוון Plakias בפרט. בעיירה יש תשתית תיירותית טובה, מסעדות, בתי קפה, בנקים, חנויות ותשתיות תומכות נוספות. עברנו שם לצורכי הצטיידות ובמקרה נתקלתי בשלט המודיע כי בערב תערך בכיכר היישוב הופעה של ריקודים כרתניים מבוצעים על-ידי בני נוער מהיישוב, בליווי הרכב מוסיקלי כרתני. בערב חזרנו לכיכר הקטנה שהתמלאה בכיסאות בהם ישבו הצופים ומולם על הבמה המוגבהת ישב הרכב של ארבעה נגנים: שלוש לאוטות ונגן לירה כרתנית אחת. לאוזן שאינה מורגלת המוסיקה הכרתנית יכולה להישמע מאוד מונוטונית כאשר שיר רודף שיר וכולם נשמעים אותו דבר. כן, צריך כנראה לדעת את השפה היוונית בשביל לשים לב לניואנסים השונים. בכל מקרה, הריקודים: Chaniotikos, Pentozali, Maleviziotis ואחרים נמשכו ונמשכו כשהרוקדים היו ילדים צעירים ואחר כך בני נוער , פעם הרכב של בנים, פעם של בנות וגם מעורב וכולם גאים במסורת שלהם ומציגים אותה לרווחה. כיף גדול וזכות גדולה הייתה לנו להיות נוכחים ולהשתתף באירוע אותנטי אקראי.
סיבה נוספת להגיע ל Spili יכולה להיות ביקור ב Maravel Garden ,שנמצא ביציאה המערבית של העיירה מרחק קצר ממנה. מדובר בגן בוטני יפיפה ששווה ביקור ובנוסף יש שם חנות תבלינים וצמחי מרפא ענקית ומסודרת להפליא. זאת יכולה להיות נקודת עצירה טובה להתרגעות וארוחה טעימה היות ויש שם גם מסעדה נחמדה המגישה מבחר מנות צמחוניות, חליטות וכל מיני דברי מתיקה. – שווה ביקור.
קניון Kourtalitiko
בדרך ל Plakias מכיוון Spili עוברים בדרך נופית יפה המתפתלת לאורך הקניון. קניון זה הוא התוואי של נהר שזרימתו תלויה בעונות השנה, בשפיעת המעיינות והגשמים. כאשר ישנם מים זורמים, ישנם מפלים לאורך הקניון, גדולים יותר וגדולים פחות וגם מתהוות בריכות בגבים. הקניון מתחבר בדרכו דרומה לקניון Kissano ויחדיו הם נשפכים לים הלובי בחוף Preveli , חוצים את יער הדקלים של Preveli פנינת חן בפני עצמה. מהתצפית שבצד הדרך, ניתן לראות נוף מקסים ואת תוואי הקניון כמו נחש ירוק המנוקד בכתמי לבן ורוד ואדום משיחי ההרדוף הצומחים על גדות הנהר. ירידה מהכביש בשביל מרוצף בעל מדרגות רחבות תוביל לכנסיה קטנה, לתצפית על המפלים וגם לבריכות השכשוך, שכאמור תלויות בכמות המים הזורמים.
סיכום
כרתים, אי מגוון וגדול מספיק המאפשר בילוי רגוע ושקט בצד פעילות אתגרית, מוקף בים כחול ובחופים קסומים ובכל האפשרויות שניתן לחשוב עליהם כתייר. מלונות וריזורטים יוקרתיים מצד אחד ופנסיונים ומלונות בסיסיים, מצד שני. אז אם לא הייתם – סעו ואם הייתם בצד הצפוני והפופולרי אז תגוונו - סעו לצד הדרומי.
מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?
השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר
Comments