ליוון יש חופים באורך כולל של כ-15,000 ק"מ, היות והמדינה משופעת באיים ובקו חוף מתפתל בעל מפרצים ולגונות. כמה איים יש ביוון? שאלה מצוינת והתשובה היא, כל מספר בין 1,200 ל- 6,000 - שאלה של הגדרה מהו ׳אי׳, מהו ׳איון׳ אבל.. מי סופר. מתוכם, קצת יותר מ-200 הם איים מיושבים.
כרתים הוא האי הדרומי ביותר והגדול ביותר ואילו תאסוס הוא האי הצפוני ביותר. לבד מכרתים, איי יוון מחולקים לעוד 6 קבוצות: הקיקלאדיים, הספורדיים, הדודקאנס, הסרוניים, היוניים, והצפון איגאיים.
פירוט והרחבה תוכלו למצוא באתרים רבים, מתוכם אציין את : www.greecetravelideas.com ואת www.greece-islands.co.il .
בקליפת אגוז, ניתן לומר שלאוהבי הים יש ביוון את כל סוגי החופים שניתן לדמיין. חופים מסולעים עם צוקים היורדים בחדות לקו המים, חופים עם חול לבן וזהוב, חופים מכוסים בחלוקי אבן, חופים צרים שגלים שוצפים תוקפים אותם ללא הפוגה, חופים רחבים ושוממים, חופים הומים ושמחים, חופים נטושים ופסטורליים וכולם נושקים לים צלול. לפעמים אני נזכר בתמונה של שטיח "קילים" השוכב על החול בקרקעית הים, מרצד לו בשמש, בסרט האייקוני משנת 1985 בשם "הסערה" (The Tempest).
ליד החופים ביבשת או באיים המיושבים תהיה בדרך כלל תשתית תיירותית מפותחת ותמיד אפשר יהיה אפשר למצוא טברנה או מסעדת דגים שתגיש מנות טריות וטעימות. לדעתי, סלט טרי, דג או פירות ים, ובקבוק יין צונן יגרמו לסבל הקיומי להתפוגג ולחיוך רחב להתמרח על פני כל אדם באשר הוא.
אז לאחר שציידתי אתכם במידע בסיסי וקישורים לגבי מידע תיירותי נפוץ אני רוצה לשתף אתכם בחוויה אישית שחוויתי בסתיו האחרון.
בנסיעותיי הרבות לבלקן אני מגיע פעמים רבות לחבל מקדוניה המזרחית, שבצפונה של יוון. זהו חבל הארץ ממזרח לחלקידיקי, ועד הגבול הטורקי. לפעמים, מפליג לאי תאסוס (כשעה וחצי במעבורת מקוואלה) ולפעמים מתמקם ברצועת החוף שבין קוואלה לחלקידיקי. שני האזורים שציינתי מאופיינים בכל מה שיש ליוון להציע-יופי טבעי, שלווה, היסטוריה, ארכיאולוגיה וכמובן פולקלור ומטבח יווני אוטנטי.
להבדיל מהאזורים היותר "מפורסמים" ומשווקים של יוון, אשר בעונת השיא (בעיקר בקיץ) עמוסים וצפופים, אזורים אלו נינוחים יותר. יתר על כן, בגלל שאזורים אלו הם צפוניים אז חלק נכבד מהתיירות המגיעה לשם מקורה בבלקן עצמו: תיירים וכלי רכב מסרביה, רומניה, בולגריה הם מראה שכיח באזור. כך, שהאווירה לטעמי לפחות, יותר בלקנית ופחות מערבית. רוצה לומר, שלפעמים אי אפשר להבחין בין שהות בחופי ספרד, יוון או איטליה בגלל שהגלובלי טשטש זהויות: המקדונלד'ס הוא אותו מקדונלד'ס, מוסיקת הדיפ האוס זהה בכל המקומות, והסצינה החופית אותה סצינה . כאן בצפון, התחושה יותר מקומית ופחות ממוסחרת – אבל, זה סובייקטיבי לגמרי.
לא נדיר למצוא הסעות מסופיה לאזור הים האגאי ביוון (אזור Nea Peramos, אזור Asprovalta, Kavala והאי Thassos). בקיצור, אזור זה הוא בעל מאפייני תיירות "בולגריים" כולל תפריטים בבולגרית במסעדות ובתי הקפה, כוח אדם דובר בולגרית במלונות (בחלקם), מודעות פרסומת והצעות לעסקאות נדל"ן בשפה הבולגרית. הסיבה הפרקטית ביותר היא הקירבה לגבול הבולגרי ולמעברי הגבול המשמשים לתעבורה של תיירים מרחבי הבלקן כולו אולם, ייתכן ויש לכך גם סיבות הנובעות מנוסטלגיה והתרפקות על העבר.
בשיאה של הממלכה הבולגרית השנייה, לפני יותר מ-1,000 שנים השתרעה בולגריה, במזרח לחופי הים השחור, בדרום לחופי הים האגאי ובמערב, לחופי הים האדריאטי. כך, היה גם לתקופות קצרות לסירוגין בתחילת המאה ה 20 בעקבות מלחמות הבלקן ומלחמות העולם . אולי הזיכרון הקולקטיבי הבולגרי כולל את "בולגריה השולטת ב-3 הימים", כפי שמודפס על טי שירטס הנמכרות לתיירים ברחבי בולגריה - מי יודע? בכל אופן היות, שמאותם ימים רחוקים נותרו רק ספרי היסטוריה מאובקים והים השחור הוא קריר יחסית בהשוואה לים התיכון ושלוחותיו, אזי הבולגרים ושכניהם מחפשים לצורכי נופש גישה לים התיכון החמים ושלוחותיו.
ובכן לאחר ההקדמה הארוכה, בסתיו האחרון, במה שהייתי מגדיר כהפוגת "קורונה" נסעתי לטיול משפחתי לחבל מקדוניה המזרחי. כשבאים ממערב מכיוון סלוניקי, נוסעים ב Via Egnatia לכיוון Kavala (נסיעה של כשעתיים). כשהשילוט מורה על ירידה מהאוטוסטרדה לכיוון Nea Peramos יש מקום לאינטואיציה להשתלט על ההוראות של Waze היות וההוראות קצת לא מדויקות. יורדים מהאוטוסטרדה לכיוון N.P אבל עוקבים "בעין" אחרי העיירה ונוסעים לכיוון Nea Iraklitsa, כאשר הדרך מובילה גם ל N.P. זאת הדרך הקצרה ביותר להיכנס לישוב החביב ולנסוע לאורך הטיילת של רחוב ניקיס. ההוראות של ה-Waze עשויות להטעות. יש כאן הרבה מאוד אפשרויות לינה בצימרים וגם מלונות קטנים שבסביבה. איש איש ותקציבו - חפשו ב Booking.com .
להלן תצ"א מ Google Maps של לשון יבשה ממערב ל N.P:
הציר הכחול המסומן בתצ"א המצורפת הוא נגיש לכל סוגי הרכב. מכיוון N.P. ליד שרידי המבצר פונים שמאלה למערכת של שבילי כורכר, וכשאין גשם או שלוליות אז הדרך קלה ואולם צריך לנהוג בזהירות כאשר ישנן שלוליות המסתירות בורות בדרך. בכל מקרה הדרך עבירה, הגם שיכולה להיות לפעמים בוצית.
עוד ממערב ל N.P. במקום לפנות שמאלה לציר המסומן בכחול, אם ממשיכים בדרך מגיעים למספר חופים חוליים, רחבים וכיפיים. בכל מקום כזה, ארגנו מגרש חנייה מוצל, באמצעות חיפוי מבד או רשת. בכל חוף כזה ניתן למצוא גם מזנון או קנטינה ולבלות יום שלום בכיף.
בביקורנו הקודמים בעיירה איתרנו חופים נחמדים, כל אחד בעל מאפיינים קצת שונים. בפעם הזאת המשכנו לחקור בנושא. מזג האוויר ביום ההגעה היה קריר ולא אפשר טבילה בים. בכל זאת, נסעתי לחוף Vrasidas (החץ האדום), חוף ראוי לרחצה, רדוד ויש בקרבתו קנטינה המאפשרת שתייה וארוחה קלה (פתוח רק בעונת הקיץ). בנוסף, יש בצמוד חניון לקמפינג.
חוף נוסף אליו אנחנו אוהבים לחזור נקרא חוף Elias (החץ הכחול). חוף זה נמצא במפרץ קטן התחום בסלעים והוא עשוי לפעמים להיות מכוסה בעשב ים. ייחודו ויופיו נגזרים מכך, שישנו כרם הנושק לחוף וזה מספק מראה ציורי ויפה. כמו-כן, ניתן לצפות בעופות מים - אנפות, לבניות ואחרות העוסקות בדיג.
בדרך המתפתלת בין החופים הנ"ל נגלה המפרץ שבו שוכנת העיירה, וישנם חופים רבים שניתן לשהות בהם. אלו חופים צרים למדיי, ללא תשתית מסודרת (מלתחות/מקלחות וכיוצ"ב) אבל הם בהחלט עשויים להוות "זולה" נעימה. כל שצריך זה להצטייד בציוד להצללה, שתייה וארוחה קלה וההנאה מובטחת.
באחד מחופים אלו חוף Potentatu (החץ הכתום) התמקמנו ובילינו בוקר מקסים. המים רדודים ובקרבת החוף ישנם צבירי סלעים, פה ושם. בדרך כלל מדובר בקרקע ימית חולית, חלקה מכוסה בעשב וחלקה חשוף, מה שמאפשר שנירקול נעים. תוך כדי שהייה נתקלנו בדייג שצד תמנונים באמצעות רובה-דיג. השלל שלו היה מכובד והוא הלך לדרכו, לא לפני שהוא "טיפל" בתמנונים בדרך המקובלת, שאינה נעימה למראה – הריגת התמנון בדקירה במוחו ואח"כ חבטות על גבי הסלעים לריכוך הבשר. ממה שהבנתי, זאת הדרך המסורתית הנהוגה.
המשכתי לשנורקל, כשמצד אחד אני שומע את החבטות של הדייג על גבי הסלעים שבחוף ומצד שני אני שומע את אתי זוגתי שנכנסה למים בקרבת החוף קוראת לי בהתרגשות רבה. התקרבתי והיא מצביעה על משהו ששוחה קרוב אליה. היא הבחינה בתמנון אולי תמנונה השוחה בקרבתה במעגלים, פורס את 8 זרועותיו , קופא בקרקעית מנסה להסוות את עצמו, מחליף צבעים ונע ממקום למקום במעגלים. כעבור כ-5 דקות הוא המשיך בשחייה לכיוון החוף, הגיע לקו החוף הוציא את ראשו ומרבית גופו מחוץ למים, נשף מים, הסתובב וחזר לשחות מסביב. כעבור עוד כמה דקות של אותם תמרוני שחייה והסוואה הוא חזר להתחבא בינות לסלעים. אנחנו בטוחים שהוא ניצול מהדיג של הבחור שראינו קודם ולכן שמחנו שהיינו שותפים למראה לא שכיח, שקצת הזכיר לנו את הסרט התיעודי "מורתי, התמנונית".
חזרנו ל N.P. לארוחת צהריים: סלט יווני מעגבניות בלאדי עם פאטה צאן, דג בגריל ובקבוק רצינה (יין קליל הכולל תוסף משרף אורנים). לא אכלנו תמנונים. לא היה צורך להזמין קינוח. כנהוג בהרבה מקומות ביוון הקינוח מתלווה בדרך כלל לחשבון.
לסיכום
בפארפראזה לארנולד שוורצנגר? We will be back.......... ל-N.P העיר ה"בולגרית" שבצפון יוון, שלא אכזבה והותירה טעם של עוד.
אם גם לכם יש את ה"זולה" שלכם ביוון- כתבו לי ונחלוק.
מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?
השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר
Comments